אימון לזוגיות- מערכות יחסים- הסיבות למשחקי כח ושליטה בזוגיות החדשה 

הסיבות למשחקי כח ושליטה בזוגיות

זוגות רבים נמצאים בידיעתם וללא ידיעתם  בתוך מסכת משחקי כח ומאבקי שליטה בזוגיות. 
אחת הסיבות העיקריות לכך היא מה שנקרא: הצורך הכפול בעצמאות ובקשר. 
הצורך שלנו בעצמאות מתנגש בצורך שלנו להיות בקשר. גם אצל בני הזוג , כל צד צריך מינון שונה של עצמאות ושל קשר , הפערים האלו עלולים להתנגש וליצור מה שנקרא:
משחקי דחוף ומשוך.
משחק הדחוף ומשוך קורה כאשר אחד מבני הזוג מתקבע חזק על הצורך בעצמאות והשני על הצורך בקשר, וואז נוצר שדה כוחות מנוגד בין שני בני הזוג :
צד אחד מאמין שהוא זקוק לעצמאות ונלחם על העצמאות הזו, בעוד שהצד השני מאמין שהוא זקוק לקירבה ונלחם על כך. 
התוצאה צד אחד מנסה למשוך אליו את בן הזוג, בעוד שהצד השני דוחף אותו ממנו והלאה. וכך נוצר מרחק בין הצדדים. המרחק הזה יוצר תיסכולים אצל שני הצדדים המאמינים כמובן כל אחד בצדקת דרכו.
אפקט הזליגה
 העצוב הוא שהתיסכולים והכעסים לא נשארים רק בהקשר הזה, אלא מתנקזים גם לדברים אחרים  . המרירות שמצטברת מחפשת לה דרכי מילוט ויוצאת החוצה בכל מיני הזדמנויות. 
כך ניתקל בתגובות של כעס ללא כל פרופורציה על דברים אחרים שקורים, ניתקל בחוסר שיתוף פעולה ובהערות תוקפניות "שלכאורה"  לא מובנות בהקשר לנסיבות. 
כל נסיון לפתור את הבעיות הללו לא יביא באמת לפיתרון, ומיד יצוצו עוד בעיות נוספות,זאת  משום שמתחת לפני הדברים מסתתר רובד המקור ושם נדרש טיפול שורש.   
ההגנה: ריחוק רגשי-
כתוצאה מהתסכול והמרירות, ועל מנת שלא להמשיך ולהפגע זה מזה מתכננים בני הזוג מבלי מודע את החיים הזוגיים שלהם ללא קירבה רגשית, כך נוצר ריחוק רגשי ונבלמת היכולת להנאה משותפת זה מזו  :
שיטות "התרחקות" בתוך קשר -
המתרחקים קוראים עיתונים וספרים בכל עת פנויה, הם נעלמים למחשב לשעות, הם מבלים זמן רב מדי עם הילדים,הם נמנעים מקשר עין, הם נרדמים על הספה מדי ערב, הם משוגעים כפייתיים לספורט,הם מגיעים מאוחר הביתה, פותרים תשבצים בכל רגע פנוי, הם אלו שלא רוצים להתחתן, נמצאים שעות על גבי שעות בעבודה, הם מכורים לאס אמ אס והטלפון הנייד שלהם לא עוזב את ידם.
העצוב הוא שריחוק רגשי נוצר במקורו על מנת למנוע פגיעה נוספת, ובסופו של דבר הוא זה שפוגע וגורם נזק גדול לחיבור בין בני הזוג וליכולת לבנות קירבה.
פחד מאינטימיות וקירבה 
סיבה נוספת למשחקי כח ויצירת ריחוק רגשי היא פחד מאינטימיות וקירבה. רובינו פוחדים מאוד מקירבה וחום, 
או פוחדים לדבר עם בן הזוג בצורה פתוחה ללא טינה וכעס.
הקשר בין הילד הטוב למבוגר הקורבני 
אצל הטיפוס המרצה, זה שתואר בילדותו כ"ילד טוב" ממושמע וצייתן קשה מאוד לפתח תיקשורת אמיתית וכנה, ילדים טובים מותנים לצייתנות , ועל מנת לשרוד את הדרישה ההורית הזו הם מוותרים על הצרכים האמיתיים שלהם, תחושת הערך העצמי שלהם נגזרת מקבלת אישור הסביבה שהם "בסדר". 
היכולת שלהם להכיר ברצון שלהם נשללה בילדותם, הם מרצים את הסביבה  שרואה בהם אנשים טובים עד שלפתע הם מתפרצים בכעס וטינה , בגלל שאין להם את המנגנון של היכולת לדבר על הצרכים שלהם מייד כשקורה דבר מה, הם מעדיפים לשתוק ולבלוע כי הם חוששים לפגוע, אך בסופו של דבר הם עלולים לפגוע הרבה יותר כי כשהם מדברים כבר הגיעו מים עד נפש והכעס מדבר מגרונם.
אצל הטיפוס המרצה הכעס מהווה הרבה פעמים תחליף לאומץ, כי אם אני כועס יש לי לגיטימציה לצעוק ולהראות עד כמה נפגעתי, ובלי הכעס קשה מאוד לטיפוס המרצה לדבר על קושי.( כדי לא להכעיס או להעציב את הסביבה).
הקורבן 
פיתרון נוסף לילד המרצה (לא מודע) הוא להפוך לקורבן כי אז המסכנות נותנת לי לגיטימציה להיות "צודק" , דרך התלונות מצליח הקורבן לאמר את דבריו . 
הבעיה היא שקורבנות מגיעה עם חוסר יכולת אמיתית להתמודד עם המצב, וכך מוצא עצמו הקורבן מכור להיותו "צודק" אך כלוא במעגל שוטה של תלונות חוזרות ונשנות בלי יכולת ליצור פיתרונות  שיוציאו אותו מן המעגל.
שילוב של בן זוג עצמאי עם בן זוג קורבני חלש יותר גורם תסכול רב לשני הצדדים , לא משנה מה יעשה  הצד העצמאי כדי לפתור את המצב, הצד הקורבני לא יתן לו לצאת מהמעגל השוטה כדי לא לאבד את מעמד "הקורבן" שנותן לו לגיטימציה לדבר על בעיותיו וגם נותן לו סוג של כח במשחק השליטה הזה .
הקשר עם האמא
פחד מקירבה נגרם גם כשלא היה קשר חם וקרוב עם האמא. דפוס הזוגיות הראשון שלנו היה מול אמא שלנו, ואם שם לא חווינו קירבה חום והכלה, יש נטיה להעביר את הדפוס המנוכר גם למערכות הזוגיות הבאות.
העתקת הדפוס של ההורים
מריבות ומשחקי כח עלולים להגרם גם כשאחד או שניים מבני הזוג ראו בבית הוריהם דפוס של מאבקי שליטה וכוח, זהו מודל הזוגיות שהם נחשפו אליו , והם עלולים להמשיך וליישם אותו בזוגיות שלהם מבלי לעצור להבין שאפשר גם אחרת.
תוצאות ותגובות-
אם יש לנו שני בני זוג דומיננטיים התוצאה תהיה משחקי כח, מריבות ומאבקים. 
אם בן זוג אחד חלש יותר התוצאה יחסי תלות ופיתוח טינה סמויה וכעסים. 
במקרה בו שני בני הזוג מנוכרים התוצאה תהיה יחסים מרוחקים, מבוססי שיגרה ונטולי שימחה. 
בכל המקרים תיתכן נטיה לאחד מבני הזוג לרעות בשדות זרים על מנת לפצות את עצמו על "אי הסיפוק" שהוא חווה בתוך הקשר.
תכנית פעולה
נסו לזהות קודם כל את הדפוס, אם הרבה קורה שאתם לא נמצאים ביחד, אם אתם הולכים לישון בשעות שונות,
אם נתתם למטלות היום יומיות להפריד בינכם, אם אתם הורים מסורים אבל בני זוג מרוחקים, 
אם יש הרבה מריבות, אם יש מרירות רבה,כל אלו צריכים להדליק לכם נורה אדומה וחבל כי אפשר לשנות, 
אפשר להנות, אפשר לבנות זוגיות נעימה, מרגשת, מפרגנת יותר, במקום שנים של סבל ואכזבה.
פיתחו את הנושא ודברו על כך, חפשו פעילויות משותפות ביחד, זה לא המקום לסמוך על "ספונטיות" 
כי היא תיקח אתכם רחוק האחד מהשני, זה המקום לחפש לעשות דברים שמעניינים את שניכם, לחפש 
מה מצחיק אתכם מה גורם לשניכם להרגיש חום וקירבה, חפשו תחביב משותף כמו ריקודי עם גם אם יש 
לכם רגליים שמאליות.
ואם כבר יש יותר מדי משקעים ומרירות מומלץ לפנות לקבל יעוץ  להבין מה מקור הריחוק והמריבות,
לטפל  על מנת להשיב אתכם ליחסי קירבה וידידות . 
המלכודת הגדולה ביותר היא דחיית ההחלטה , כי בסוף כשמחליטים לטפל הנזק גדל, ומבינים שחלפו שנים, 
כשאפשר היה לקבל יותר מהזוגיות  . 

העניין פה הוא לא רק לדעת לזהות את הבעיה אלא גם לקחת החלטה לפעול,  
חשבו על ההבדל בין לדעת מה לעשות, ובין לעשות את זה בפועל.

חשבו מה עליכם לאמר לעצמכם על מנת שאם תקלעו לסיטואציות כאלו תדעו ליישם את מה שצריך.